חולד ישראלי- SPALAX EHRENBERGI
מחלקה- יונקים
סידרה- מכרסמים
משפחה- חולדיים
אורך הגוף- 16
- 20 ס"מ
משקל- 120 - 240 גרם
משך ההריון- 4
- 5 שבועות
מספר הוולדות- 1
- 4
מזון- פקעות,
בצלים, שורשים וקני- שורש
של צמחים שונים
תפוצה- באזורים חקלאיים
ומיושבים ובשטחים פתוחים
במערב אסיה וצפון אפריקה.
בארץ מצוי בכל האזור מצפון הנגב ועד החרמון
לאורך שפלת החוף ופנים
הארץ
החולד הינו יונק המבלה את מרבית חייו במחילות
תת קרקעיות. מבנה גופו, על כל
חלקיו מותאם לחיים אלה. לעתים רחוקות
יוצא בלילה. גופו גלילי וגמיש ועשוי
חטיבה אחת. מכוסה פרוות שיער קצרה ורכה, ששערותיה
נעות לפנים ולאחור
בהתאם לכיוון
תנועותיו. ראשו שטוח ורחב וחוטמו
מוארך. בקצה החרטום
מעטה
קרני המגן עליו מפני פגיעה בשעת החפירה, בהיותו
חופר את מחילתו
בראשו
ובחרטומו דמויי האת. עיניו מנוונות ומכוסות
קפל עור ושערות
והוא אינו רואה. כמו
כן, הוא חסר אפרכסות
אוזניים. התמצאותו במחילות
בעזרת זיפי שיער ארוכים,
המשמשים כאברי חישה ובעזרת
חוש הריח המפותח.
רגליו קצרות ובקצות
אצבעותיהן טופרים
חזקים וחדים. חסר זנב, אך לנקבה שרידים
בקצה גופה. היא
קטנה במעט מהזכר ולה
6 פטמות על גחונה. בפיו מערכת שיניים
שבה החותכות
ארוכות וחדות מאוד, הבולטות
מחוץ לפה ומסייעות,
בנוסף לחיתוך המזון,
גם
בחפירה, כשפיו סגור. יש לו כיסי לחיים, בהן אוגר כמות מזון ומעביר
למחסן
האגירה במחילה.
שרירי הלסת חזקים מאוד והם שמפעילים את שיניו. פתחי
הנחיריים ממוקמים
בצד התחתון של החרטום ונסגרות
בשעת חפירה, וכך נמנעת
חדירת עפר לתוכן. החולד מנהל חיים יחידאיים ולכל אחד, זכר או נקבה, מערכת
מחילות מסועפת
משלו. עומק המחילה
בקיץ כ- 1 מ' ובחורף כ- 50 סמ'. אורכה
עשרות מטרים,
וקוטרה כ- 1.5 מ'. למחילה פתחי כניסה ויציאה
והיא מחולקת
למדורים, למטרות
מוגדרות, כמו: אגירת מזון, הפרשת גללים ( נאטמת
כשהיא
מלאה ), לשהיית
חורף, שהיא מרופדת
בעשבים. הזכר והנקבה
נפגשים רק למטרת
הזדווגות, והנקבה
ממליטה שגר אחד בשנה, המונה
3 - 4 גורים. בעונה זו הנקבה
בונה קן המלטה, העומק רב, ותלה מגיע לגובה כ-
2 מ',
אותה מרפדת היטב
בעשבים יבשים.
ההזדווגות מתרחשת בחודשי
נובמבר- ינואר וההמלטה בפברואר-
מרץ. הזכר מגיע למחילת
הנקבה תוך השמעת קולות חיזור והם מזדווגים
ברציפות
עשרות פעמים ולאחר מכן הוא עוזב את הקן. הגורים נולדים
עירומים ועיוורים,
ויונקים במשך 3
- 4 שבועות. בגיל שבועיים הם כבר מתחילים
לאכול חלקי צמחים
בנוסף ליניקה,
וגופם מתכסה שיער. הם נגמלים
בגיל חודש וכעבור
שבועיים נוספים
הם עוזבים
את הקן. מגיעים
לבגרות מינית כשהם בגיל 7 חודשים לערך. חפירת
המחילה נעשית בחרטום ובשיניים
החותכות, והראש דוחף את האדמה יחד עם
הרגליים האחוריות
אל מחוץ לקן. החול המוצא יוצר תלים גבוהים מפוזרים
מעל
למחילה. אינו חשוף לסכנה מצד טורפים
מחוץ למחילה, אך בתוכה קיימת סכנה
מנחשים. בהיותו
ניזון מחלקי צמחים,
המצויים מתחת לאדמה,
ובשל שטחי המחילה
הגדולים, גורם החולד נזקים כבדים לחקלאות.
נסיונות להדביר את החולדים
באמצעים שונים אינם פותרים
את הבעיה, בשל התרבותם הגדולה
והשטחים
הגדולים המלאים
במחילותיהם. הצעירים מסוגלים
לחפור מחילות משלהם כבר
בחורף לאחר היוולדם. מחילותיהם
עמוקות מאלה בהן שהו במהלך הקיץ.