דינגו- CANIS
FAMILIARIS
מחלקה- יונקים
סידרה- טורפי
יבשה
משפחה- כלביים
אורך הגוף- כ-
1 מ'
אורך הזנב- כ-
30 ס"מ
גובה הכתפיים- כ-
50 ס"מ
משך ההריון- כחודשיים
מספר הגורים- 4
- 8 וגם
יותר
מזון- אוכלי
כל: יונקים, חיות כיס, מכרסמים,
עופות, זוחלים וחרקים,
פגרים וגם
צמחים
תפוצה- אוסטרליה- ביערות
ובקרבת אזורים חקלאיים
הדינגו הוא אחד הטורפים
העיקריים באוסטרליה. צבעו חום צהבהב,
עד חום
אדמדם צהבהב.
חוש הריח מפותח מאוד ובעזרתו
מאתר את טרפו. אפרכסות
האוזניים זקופות
ומחודדות ושמיעתו חדה. עיניו גדולות
וחדות ראיה. חרטומו
מחודד.
רגליו גבוהות
וזנבו מכוסה שיער סבוך. זוג מלתעות חדות בכל לסת, אשר משמשות
לביתור הטרף. הטוחנות הן קהות ומשמשות
לריסוק. בדרך כלל יוצא לצוד את מזונו
בלילה, אך בהיותו רעב מאוד יצוד גם בשעות היום. הציד נעשה ביחידות,
בזוגות
ובלהקות משפחתיות.
כחית בר אינו נובח, אלא לעתים משמיע יללות כתן בלילה.
חסר בלוטות
זיעה ולכן נושם נשימות קצרות עם פה פתוח ולשון בחוץ, כדי לווסת
את חום הגוף. עונת הרבייה מתרחשת
בחורף וההמלטה באביב.
הגורים יונקים
כחודשיים ושני ההורים מטפלים,
שומרים ודואגים להם בתוך המאורה.
הם גם
ממשיכים לדאוג לגורים עד הגיעם לגיל
3 שנים לערך, ובתקופה זו מפתחים בהם
את כל המיומנויות הדרושות
לחיים העצמאיים. אויביהם
הטבעיים של הדינגו,
בעיקר
של הגורים
הם העיטים והאדם.
העיט תוקף את הגורים כשהם משוטטים עם
הוריהם ולוכדים
אותם בטופריהם החדים ועפים אתם לקן, להאכלת
גוזליהם.
התושבים הורגים
את הדינגו בשל הנזקים הכבדים
שהם גורמים למשק החי. הם
הורגים עופות,
כבשים ואחרים, מעבר ליכולתם לאכול,
כשהם נשארים מוטלים
פצועים ומתים.
כמו כן צדים את הגורים
למטרת אילופם והפיכתם
לכלבי ציד. אחת
השאלות הגדולות,
שאין להן מענה גם כיום היא מהו מקורו של הדינגו וכיצד ומתי
הגיע לאוסטרליה.
יש הסוברים שהגיע ליבשת עוד לפני האדם וכאלה הטוענים
שהגיעו עם המתיישבים הראשונים,
אחרים חושבים שהדינגו
הגיע לאוסטרליה עוד
בתקופה בה היה גשר יבשתי בין אסיה לאוסטרליה.