אייל אציל- CERVUS ELAPHUS
מחלקה- יונקים
סידרה- מכפילי
פרסה ( שסועי פרסה )
מעלי גירה
משפחה- אייליים
אורך הגוף- 1.65
- 2.5 מ'
אורך הזנב- 12
- 15 ס"מ
גובה כתפיים- 1
- 1.5 מ'
משקל- 100 - 350 ק"ג
משך ההריון- כ-
8 חודשים
מספר הוולדות- 1
- 2
מזון- צמחוני- עלים, נצרים, עשבים,
טחבים ודומיהם
תפוצה- ביערות
ובחורשים באירופה, אסיה, אמריקה וקנדה-
בחלקן הצפוני
חיי האייל האציל מונחים
על ידי חושיו ועל ידי עונות השנה. הזכר גדול ובעל
קרניים גדולות
ומסועפות ואילו מימדי הנקבה ומשקלה
כשני שלישים מזה של הזכר
והיא חסרת קרניים. אלה השוכנים בצפון גדולים משוכני
הדרום. חוש הראיה
והשמיעה מפותחים
מאוד. צבע הפרווה
שונה בקיץ מזה שבחורף. בקיץ צבעה חום
אדמדם והזנב לבן עם מסגרת שחורה.
בחורף משתנה הצבע לחום אפרפר וכהה
בעיקר על הצוואר. קרני הזכרים מתחילות
לבצבץ בהיותם בערך בני 5 חודשים,
ומגיעות לשיא מימדיהן בגיל 7
- 8 שנים. הן גדלות מסתעפות
וככל שעולה הגיל
עולה מספר ההסתעפויות, שיכול להגיע ל- 24.
אורך מירבי של הקרניים מגיע
לכ- 1.2 מ' ומשקלן כ- 10 ק"ג. הקרניים
קרניות ומכוסות פלומת עור דקה עשירה
בכלי דם, שנועדה להעביר
לקרניים את הסידן,
שהוא חיוני לצמיחתן.
הקרניים
נושרות וצומחות
מחדש כל שנה עם תום תקופת הרבייה.
צמיחתם נמשכת כ- 3.5
חודשים. עם תום הצמיחה
האיילים מסירים את פלומת העור על ידי גירוד הקרניים
בצמחים. עונת הייחום והרבייה
מתחילה בשלהי הקיץ וראשית הסתיו.
הזכרים שהיו
עד כה בעדרים נפרדים,
מתקרבים לעדרי הנקבות,
כשכל זכר מחפש לו נחלה
ומסמן אותה בשתן ומושך לתוכה מספר נקבות רב. הזכרים משמיעים
געיות
רעשניות כדי להתריע מפני פולשים לנחלותיהם.
בתקופה זו הם מיוחמים וישנם
עימותים בין הזכרים המנסים
לפלוש לנחלה לא להם. כמו כן הזכרים
אינם ניזונים
כראוי וכל זה גורם להיחלשותם וחלקם נאלצים לעזוב את הנחלה והנקבות. במצב
חלוש זה הם עוברים
לאזור מרוחק בו הם נחים ואוכלים כראוי ומתחילים שוב
לחפש נחלה ונקבות. בתום עונת הרבייה
הזכרים עוזבים את נחלתם ונוצרים
עדרי
זכרים שיתקיימו
עד לעונת הייחום
הבאה. תקופת ההמלטה
היא בשלהי האביב
וראשית הקיץ. זמן מה לפני ההמלטה
הנקבה עם צאצאיה
עוזבים את עדר הנקבות
למקום מרוחק ושקט ובו צמחייה סבוכה ושם היא ממליטה. מיד לאחר ההמלטה
היא מלקקת ומנקה את העופר ושניהם
לומדים להכיר זה את ריחו של זה כצורך
חיוני לזיהוי
כשינועו בעדר. העופר הנולד מכוסה פרווה חומה מנומרת בנקודות
לבנות. צבעים אלה משמשים
לו הסוואה בצמחייה
הסבוכה. הצבעים משתנים
לצבעי
בוגר בגיל כ-
5 חודשים. בימים הראשונים הוא שוכב, כמעט ללא תנועה,
כשהנקבה
שומרת עליו ממרחק מפני טורפים. תזונתו
הראשונית יניקה בלבד וכעבור מספר
שבועות הוא מתחיל גם לאכול עשב, כשהוא מהלך לצד אמו. עם הזמן לומד לאכול
עלי עצים ושיחים וגם מתחיל להתרחק
מאמו, אך כשחש סכנה הוא מחפש את אמו
על פי הריח ורץ אליה, כדי שתגן עליו. כשהאם רואה טורף מתקרב היא תוקפת
אותו בבעיטות
בפרסותיה, אך לא תמיד מצליחה
להניסו והעופר נתפס על ידו. קורה
גם שתקיפתה
את הטורף מסתיימת
במותה. אויבי העופרים
הם: חתולי בר, זאבים,
שועלים, עיטי סלעים, דובים ועוד. פרט לעונת הייחום
והרבייה, הנמשכת כחודש
ימים, חיים האיילים בעדרים
נפרדים. הנקבות מתאספות
עם צאצאיהן לקבוצות
משפחתיות שבהן נקבה בוגרת בכירה וצאצאיה
בגילאים שונים. לכל קבוצה נחלה
משלה, וכשיוצאים
לאכול הבכירה צועדת בראש טור עורפי כששאר הקבוצה אחריה.
אם היא תחוש סכנה, היא תשמיע געיות קצרות וכל הקבוצה
תנוס בצורה מסודרת
למקום בטוח. הזכרים הצעירים,
מגיל 3 שנים ויותר, יוצרים
עדר משלהם ובשעת
סכנה כל אחד נס בנפרד. בחודשי
הקיץ שוהים האיילים
האצילים באזור ההרים
הקרירים ובחודשי
החורף במישורים המוגנים.