פנדה זנובה אדומה-
AILURUS FULGENS
מחלקה- יונקים
סידרה- טורפים
משפחה- פנדיים
אורך גוף- 50
- 65 ס"מ
אורך הזנב- 28
- 50 ס"מ
משקל- 3 - 5
ק"ג
משך ההריון- 90 - 150 יום
מספר וולדות-
1 - 4
מזון- חיזרן ( במבוק ),
יונקים קטנים, עופות וביצים, חרקים,
גרגרי יער
ודגים
תפוצה- פרברי
סצ'ואן, בורמה הצפונית
ונפאל ביערות חיזרן וצמחים
אחרים, בין
סלעים בגובה 2,100 - 3,600
מ'
הפנדה הזנובה היא
קרובת משפחה של
הדביבון וקימת מזה
מיליוני שנים.
מרחב מחייתה
יחד עם הפנדה
הענקית. פרוותה השעירה
ארוכה, צפופה
ועדינה וכן
גם זנבה. צבעה
חום אדמדם ובזנב,
טבעות באותו גוון.
טבעות
בהירות וכהות
לסירוגין. בפניה ובאוזניה
כתמים לבנים. זיפים
סביב
חוטמה. בעלת
חוש ריח מפותח.
בסיס כפות הרגליים
מרופד בכריות
שעירות, המונעות
ממנה להחליק בשלג
ולהיפצע. טופריה חזקים,
חדים
ומעוקלים. הטופרים מתכנסים
למחיצה ( כמו אצל
החתול ). יש לה
" אגודל
מדומה ", עשוי
עצם, בו נעזרת
בשעת האכילה. הפנדה הזנובה חיה
בקבוצות משפחתיות.
מטפסת בקלות על
עצים, עליהם נחה
וישנה בשעות
היום. בשעות
הערב יוצאת לחפש
את מזונה. בשל
פרוותה העבה,
המבודדת, היא
אינה נכנסת לתרדמת
חורף, לעומת הפנדה
הענקית, היא
מקדישה מעט
שעות לאכילה ויותר
לשינה. עונת ההזדווגות
חלה באביב.
לנקבה השתלה
מושהית של הביצים
המופרות ולכן היא
יכולה להמליט
מספר גורים
בהפרשי זמן. הגורים
נולדים עיוורים למשך
3 שבועות. בשנת
חייהם הראשונה
הם נשארים צמודים
להוריהם ורק מאוחר
יותר הם
עומדים ברשות
עצמם. כיום, הפנדה הזנובה, משתייכת למשפחת
הפנדיים,
זאת לאחר
שהשתייכה קודם לרקוניים. היא
הופרדה יחד עם
הפנדה
הענקית למשפחה
עצמאית, לאחר שנמצאו
נתונים דומים לשתיהן
ושונים
לחלוטין מהרקוניים.