גחן
מצוי- GENETTA GENETTA
מחלקה-
יונקים
סידרה-
טורפים
משפחה-
גחניים
אורך
הגוף- 47 - 62 ס"מ
אורך
זנב- 38 - 48 ס"מ
משקל-
1.2 - 2.2 ק"ג
משך
ההריון- כ- 70 יום
מספר
וולדות- 2 - 4
מזון-
מכרסמים, עופות,
חרקים, לטאות וחסרי חוליות וכן פירות וירקות
בשלים
תפוצה-
אפריקה ( פרט לסהרה
); דרום
מערב אירופה- ספרד, פורטוגל
ודרום צרפת ; דרום מערב אסיה
גופו הגמיש,
ארוך וגלילי ומכוסה
פרווה סמיכה ורכה. צבע פרוותו
אפרפר.
מתחת לעיניים
כתמים לבנים, פסים שחורים על הצוואר וכתמים
שחורים
סדורים בשורות
לאורך גופו. בזנב טבעות בצבע שחור ואפור לסירוגין,
וקצהו שחור. ראשו מוארך וחרטומו מחודד.
אוזניו ארוכות, רחבות וזקופות
ושמיעתו חדה. עיניו מותאמות
לראיה טובה ביום ובלילה. הן גדולות
ואישוניהם, ביום מלוכסנים ובלילה
הם מתרחבים, עגולים.
צבע העיניים
כתום וזוהר בלילה. בצידי הפה זיפים ארוכים, המשמשים
כאברי חישה.
חוש הריח מפותח היטב. הרגליים קצרות ושריריות, אך האחוריות
ארוכות מהקדמיות.
בכפות הרגליים קפלי עור המרפדים
אותן. בקצות
האצבעות ציפורניים
חדות, אשר מתכנסות
לתוך כפות הרגליים
כשהגחן
נמצא במנוחה
ונשלפות בשעה שיוצא לצוד. לזכר בלוטות באזור פי
הטבעת, המפרישות
חומר ריח ( פרומון )
בעונת הייחום והרבייה.
לנקבה
4 פטמות בגחונה. עונת הרבייה מתרחשת
בדרך כלל בפברואר,
אך יכולה
להתרחש גם בחודשים אחרים והנקבה ממליטה
1 - 2 פעמים בשנה,
כשהפעם השנייה
באוגוסט. חיים כיחידאים
ולכל פרט ( זכר או נקבה )
נחלה משלו, אותה מסמנים
בשתן, גללים וחומרי
ריח במקומות בולטים.
זכר ונקבה נפגשים רק למטרת הזדווגות.
הנקבה ממליטה את גוריה בקן,
אותו מכינה בנקרות עצים, או בנקיקי
סלעים. הגורים נולדים
עיוורים
ומכוסי פרווה דקה. פוקחים
עיניים בגיל 10 ימים. יניקה במשך 6 חודשים,
אך כבר בגיל שבועות
מספר יוצאים אל מחוץ לקן ומשחקים בהשגחת
האם. בגיל
6 חודשים מגיעים
לבגרות מינית ובגיל שנה עוזבים
את האם
לאחר שהגיעו
לעצמאות מלאה. שוכן בחורשות ויערות
סבוכים באזורים
סלעיים בקרבת נחלים ונהרות.
כשאינו עסוק בצייד,
שוהה בנקיקי סלעים,
במאורות נטושות,
או חפורות על ידו, בצמרות
עצים ובגזעי עצים חלולים.
הגחן פעיל בלילה. הודות למהירות ריצתו
וגמישות גופו מסוגל לחמוק
במהירות לתוך סבך הצמחייה,
לטפס על עצים ולדלג מענף למשנהו
ביציבות, כדי לחמוק מטורפים.
כשטורף מתקרב, שערות גבו סומרות,
שיניו נחשפות
והוא משמיע יללות חזקות. המבנה המיוחד של כפות רגליו,
שבהן רגישות
גבוהה, יכול להימלט
ממלכודות. אויביו הטבעיים
הם: עופות
דורסים ליליים,
שועלים, שונרים, זאבים,
חתולי בר ואחרים.
באפריקה
נוהגים לגדלו במטרה לחסל עכברים וחולדות.