חזיר
יבלות אפריקני- PHACOCHOERUS AETHIOPICUS
מחלקה-
יונקים
סידרה-
מכפילי פרסה
משפחה-
חזיריים
אורך
הגוף- זכר 1.25 - 1.50 מ'
; נקבה
1.05 - 1.40 מ'
אורך
זנב- כ- 45 ס"מ
גובה
כתפיים- כ- 55 - 85 ס"מ
משקל-
50 - 150 ק"ג
משך
ההריון-
150 - 175 יום
מספר
וולדות- 3 - 6
מזון-
עשבים, פקעות ושורשים, גרגרים
וזרעים
תפוצה-
מרכז ומזרח אפריקה באזורי
הסוואנות
חזיר היבלות
הינו חזיר בר, השוכן בסוואנות.
חי בקבוצות משפחתיות
קטנות, אשר לעתים יוצרות
עדרים גדולים יותר. בדרך כלל הם יוצאים
לחפש את מזונם בשעות היום, כאשר בשעות החום הכבד הם נחים
במקומות מוצלים
או במאורותיהם. במקומות
בהם יש פעילות
אדם,
בחלקם הופכים
לפעילי לילה. קבוצה משפחתית כוללת
2 - 3 נקבות
וצאצאיהן, כאשר זכר מצטרף אליהן רק בעונת הרבייה,
לתקופת
הזדווגות קצרה. לכל משפחה ריח אופייני
לה. כאשר מתקרבים
חזירים
שאינם שייכים
למאורה, הם מגורשים
על ידי הנקבות,
תוך כדי רדיפה.
צבעו שחרחר אפרפר, או חום בהיר. מרבית גופו חשוף ועורו מקומט.
על צווארו
וגבו, יש לו רעמת שער שזיפיה קשים. בקצה זנבו הארוך,
המורם בשעת תנועה, יש ציצת שער. ראשו הגדול,
יחסית לגופו, ארוך
ורחב ומשני צידי חלקו העליון אוזניים
קצרות ועיניים קטנות.
החרטום
משוטח והנחיריים
רחבים. חוש הריח מפותח היטב.
2 זוגות ניבים
בולטים מתוך הפה. הזוג העליון ארוך, חד וכפוף והזוג התחתון
קצר
יותר. מתחת לעיניים יש
2 זוגות של יבלות קרניות
גדולות ומכאן שמו.
רגליו דקות והוא בעל יכולת ריצה מהירה. הקבוצות
המשפחתיות
יוצאות לאכול בשדה הפתוח ולשתות על גדות נחלים ובורות שנוצרו
ממי
גשמים. כאשר אורבת סכנה, הנקבות מזהירות
את הצעירים, מגנות עליהם
תוך הפגנת כוח בהציגן
את ניביהן מול הטורף, והצעירים
מסתתרים תחת
בטנן. אם יש צורך, כולם נמלטים
אל מאורותיהם. בשעת האכילה הם
כורעים על ברכי הרגליים
הקדמיות. שוכנים במאורות
המחולקות למדורים
ובהן מספר פתחים, כשלכל משפחה מדור משלה והחיבור
ביניהם על ידי
מנהרות משותפות.
בעונת הרבייה הזכרים
נלחמים זה בזה להגנה על
נחלותיהם ועל שליטה בנקבות.
כדי להמליט, לכל נקבה מאורת המלטה
משלה, שאינה קשורה למאורה
המשפחתית. היא חוזרת עם הגור למאורת
האם רק כשהגור חזק דיו. גידול הגורים נעשה במשותף, פרט להנקה.
לגורים, עם היוולדם יש כבר את היבלות. בתקופת
היניקה, כל גור מזהה
את אמו לפי נחרותיה.
כאשר גור הולך לאבוד, אמו תחפש אותו עד אשר
יימצא. בעונת היובש קיימת בעיה של מחסור במים באזורים בהם מקור
המים הן שלוליות הגשם בלבד. הודות לחוש הריח המפותח, מסוגל חזיר
היבלות לאתר מים מתחת לאדמה. בעזרת חרטומו החזק הוא חופר
באדמה, עד שנוצרת שלולית
קטנה של בוץ שאת מימיה הוא שותה. עונה
זו גם גורמת לחולשה
אצל האמהות ולמיעוט
חלבן. כתוצאה מכך גורים
רבים אינם שורדים. אויביהם
הטבעיים של הגורים
הם התנים, האריות
והנמרים.