נמר - panthera pardus
Image
by: Stolz, Gary M - USFWS
מחלקה- יונקים
סידרה-טורפים יבשתיים
משפחה- חתוליים
אורך גוף- עד 1.6 מ'
אורך זנב- עד 1 מ'
משקל- עד
80 ק"ג
מספר וולדות- 1
- 5
מזון- יונקים
גדולים ובינוניים, עופות, זוחלים ועוד.
תוחלת חיים- כ-
20 שנה
תפוצה- אפריקה
ואסיה
כשמו כן
מראה עורו: מנומר
בגבו ומשני צדי
גופו. צבע העור
שונה אצל
הסוגים השונים,
אך בדרך כלל
בגב ובצדדים הוא
צהוב ועליו כתמים
שחורים צפופים
ולבן בבטנו ובחזהו.
צבעים אלה מסווים
אותו וקשה
לגלותו. עורו
מכוסה פרווה. בעל
גוף וזנב ארוכים.
זריז מאוד בריצה
ובטיפוס על
עצים ויוצא לטרף
בעיקר בלילה. מזונו: מכל
בעלי החיים
הנמצאים בסביבתו:
כל סוגי הבקר,
עופות, זוחלים וכיו"ב.
הוא אוכל
במקום הטרף
ולאחר ששבע, לוקח
את הנותר ומסתירו.
כשהוא מאתר את
קרבנו, הוא
עוקב אחריו בהליכה
שפופה, כדי לא
להתגלות ובהתקרבו
למרחק סביר,
מזנק בריצה מהירה
לתפסו. תחילה, הוא
לופת את רגליו
הקדמיות משני
צדדיו מאחור, עד
שמצליח להפילו ואז,
ממית אותו בנשיכה
בצווארו. הנמר
יוצא לצוד, בד"כ
ביחידות, אך לעתים
גם בקבוצה, כאשר
הם מקיפים
את הקורבן מכוונים
שונים וכך, גדול
הסיכוי לתפסו. שוכן
ביערות, בערבות
ובשטחים סלעיים באפריקה,
באסיה ואזורים טרופיים
אחרים. עונת
ההמלטה בתחילת הקיץ.
הנקבה חופרת מאורה במקום
מסתור ובתוכה
היא ממליטה 2-5
גורים. עם גדילתם
יוצאת יחד אתם
לצייד, כדי
ללמדם, לקראת עצמאותם.
הנקבה משאירה את
גוריה במאורה
החל מגיל
10 ימים ויוצאת
לציד. מידי מספר
ימים מעבירה האם
גוריה
למאורה חדשה.
אויבם הגדול של
הגורים הוא הצבוע.
לעתים נמרים
זכרים זרים
הורגים את הגורים.
הגורים עוזבים את
אמם בגיל שנה.
בארץ
מהווה הנמר
את הגדול ממשפחת
החתוליים. זני הנמר
הנמצאים בארץ:
נמר הגליל,
נמר סיני ונמר
המדבר. נמר הגליל
הוא מהנמרים הגדולים
בעולם.
משקלו
כ- 80 ק"ג והוא
טורף בעיקר חזירי
בר. סוג זה
של נמרים
נכחד לחלוטין
בגליל אך יש
הטוענים שראו מספר
פרטים בסביבת
החרמון.
נמר סיני
גם הוא נכחד
עקב ציד הבדואים
( בעיקר על ידי
מלכודות ). נמר
זה נדיר
מאוד. נמר סיני
ניזון בעיקר מיעלים.
נמר המדבר הוא
נמר קטן
המצוי במדבר
יהודה. הזכר גדול
מהנקבה. אוכלוסייתם מונה
כ- 20 פרטים
הניזונים מציד
שפנים, יעלים, דרבנים
ואפילו חיות בית
כחתולים וכלבים.
הנמר פעיל
בעיקר בלילה, אך גם ביום
בימי החורף האפלוליים.
הנמר חי
בבדידות בשטח
מחיה שהוא מסמן
בעזרת שתן וחומר
ריחני המופרש
מבלוטות מיוחדות
המצויות ליד פי
הטבעת. הנמר מוזכר
מספר פעמים
בתנ"כ כמו: " ממעונות אריות
ומהררי נמרים " ( שיר
השירים ד', ח' ).
הנמר מתרחק
בדרך כלל מבני אדם אולם
לא מומלץ ללון
בטבע בקרבת
מקום מחיתם
של הנמרים.